כמחלה נוירולוגית קשה, גורמת מחלת הפרקינסון לפגיעה ביכולת התנועה של הגוף. התסמינים העיקריים של המחלה הם רעידות, קשיון שרירים ותנועה איטית של הגוף. חולים במחלת פרקינסון אינם מסוגלים לשלוט בגופם ולהניע אותו באופן תקין.
מה גורם למחלת הפרקינסון?
ירידה ברמת הדופמין במוח נגרמת עקב פגיעה בתאים האחראים על ייצור החומר במוח. הדופמין הוא החומר האחראי על היכולת של האדם לנוע בצורה תקינה. היסוד הגנטי הוא גורם משמעותי בקביעת הסיכוי לחלות במחלה. כאשר יש במשפחה חולים במחלת פרקינסון ישנה סבירות גבוהה להתפתחות של המחלה. גורם נוסף המעלה את הסיכון למחלה הוא חשיפה לחומרי הדברה.
מהם התסמינים?
המחלה מתפתחת באופן הדרגתי ובהתאם לכך גם התסמינים. בשלבים הראשונים של המחלה קל יהיה להסתיר את התסמינים. עם התקדמות המחלה התסמינים גורמים למגבלה תפקודית קשה אותה לא ניתן להסתיר. החמרת המחלה תבוא לידי ביטוי בהחמרה ברעד של הגפיים, חוסר יציבות עד קושי ממשי בהליכה, שינויים ביכולת הדיבור, פגיעה משמעותית ביכולת הכתיבה, פגיעה בשליטה על הבעות פנים.
התסמינים הראשונים של המחלה מופיעים סביב העשור החמישי, כאשר בשנים האחרונות ישנם מקרים רבים בהם התסמינים הופיעו מוקדם יותר.
כיצד מאבחנים?
מחלת הפרקינסון מאובחנת באמצעות בדיקה קלינית בהתבסס על תיאור התסמינים. כאשר האבחנה אינה חד משמעית מתבצעת גם בדיקת מיפוי מוח. תוצאות לא תקינות של בדיקת המיפוי מעידות על מחלת הפרקינסון או על מחלה ניוונית אחרת.
אופן הטיפול
הרפואה המודרנית אינה מסוגלת עדיין לרפא את המחלה, אך ניתן להקל על התסמינים ולעכב בצורה משמעותית את התקדמות המחלה. טיפול תרופתי המסייע לעלייה ברמה הדופמין במוח משמש טיפול עיקרי. התרופה היעילה ביותר בה נעשה שימוש היום היא לבודופה. תרופות נוספות הניתנות לחולי פרקינסון פועלות לעיכוב של פירוק הדופמין במוח ועידוד הפרשה של דופמין.
בשלבים מתקדמים של המחלה ניתן יהיה להקל על מצבים של רעב בלתי פוסק עם החדרת משאבת דואודופה, ניתוח להשתלת אלקטרודה במוח, ואולטרסאונד מיוחד המתבצע מתוך מטרה לחמם את האזור במוח האחראי לרעידות.
כאמור, לא קיימת היום אפשרות ריפוי של המחלה, אך בעזרת טיפול תרופתי ניתן להביא להקלה משמעותית בתסמינים ושיפור באיכות החיים.
סיבוכים נפוצים בקרב חולים
המחלה היא מחלה כרונית קשה המביאה מצבים של דיכאון קשה, מצבי רוח לא יציבים, בעיות שינה, בעיות לחץ דם, נפילות חוזרות, עצירות. עם התקדמות המחלה מופיעה ירידה תפקודית קשה מאוד ההופכת את החולה באופן הדרגתי לחולה סיעודי הזקוק לטיפול והשגחה 24 שעות ביממה.
התמודדות עם המחלה
פרט לטיפול התרופתי ממליצים הרופאים גם עם פנייה לקבלת תמיכה נפשית וטיפולי רפואה משלימה. יש להקפיד להיות תחת מעקב רפואי סדיר ולהתמיד בטיפול התרופתי בהתאם להמלצת הרופא. טיפולי פיזיותרפיה, טיפולי ריפוי בעיסוק ותזונה עשירה בסיבים, יביאו להקלה משמעותית בתסמינים ובתחושה האישית.